כיצד מודעות לגוף מצילה חיים.

לפני כ-4 שנים, לגמרי בטעות, הבחנתי על זרועי השמאלית, נקודת חן חדשה. נקודת חן קטנה, שטוחה, עגולה, ממש לא נראית בקטגוריה של "המסוכנות".  בקטגוריה הזו נמצאות נקודות חן (שומות) שצורתן אינה ברורה או סימטרית, בעלות גבולות לא ברורים או מחורצים,  גוון שאינו אחיד או שגודלן מעבר לקוטר 6 מ"מ.

כבהירת עור שמקפידה להביא את שומותיי לבדיקה אחת לשנה, מיהרתי לרופא העור שבקופת החולים. לשמחתי הוא טען ש"הכול בסדר" אבל משהו בתוכי זעק "אזעקת צבע אדום". כדי להרגיעני, נשלחתי לכירורג לחוות דעת שנייה. אף הוא טען שאין מה לדאוג לגבי "עלמת החן" החדשה  והיא אינה מסוכנת, אבל אני עדיין לא קיבלתי את צפירת ההרגעה שלי. הגוף שלי אותת שמשהו לא תקין ו"עלמת החן" החדשה אינה כה תמימה...

אתם בטח תוהים, מה זאת אומרת הגוף אותת? הכיצד?

הגוף שלנו מסמן לנו כשיש בעיה פיזית, כשמשהו לא מתאים לו, כשאנחנו לא מנצלים נכון את כישרונותינו ויכולותינו. אנחנו רק צריכים ללמוד להקשיב ולתרגם את הסימנים בצורה הנכונה. העור בפרט, הוא אבר החישה הגדול ביותר ומשמש כתמרור אזהרה או מערכת אזעקה. צבעו ומרקמו עשויים להשתנות כביטוי לתהליכים פנימיים המתרחשים בתוכו.

כמטפלת ומדריכה למודעות דרך הגוף, אני ערה ל SMS (מסרונים) שהגוף שולח. במקרה הספציפי שלי, כל פעם שעלו הספקות לגבי טיבה של השומה, המקום  הגיב בדקירה קטנה או עקצוץ. כששמתי לב שהתגובה חוזרת על עצמה מספר פעמים לא היו בי עוד ספקות: חייבים להוציא!

הכירורג לא מיהר וטען שזה לא דחוף, אבל הפעם לחצתי. התחושה הפנימית שמשהו לא תקין הלכה וגברה. להפתעתו של הכירורג ולצערי, "עלמת החן" אכן הייתה מסוכנת אך למזלי ההקשבה למסרונים של הגוף שלי הביאו לגילוי מוקדם וכולם כבר יודעים שגילוי מוקדם מציל חיים.

מודעות דרך הגוף הינה הקשבה והבנה של איתותי הגוף. מה הגוף רוצה לומר לנו דרך העיקצוץ, הנימול, הכאב.

אנשים מגיעים אלי לטיפול רפלקסולוגי ויוצאים עם מודעות לגוף ושינויים בחיים. בתחילת הטיפול המטופל לומד לשים לב לתחושות פיזיות כמו מנח הגוף על המיטה, תשומת לב למקום הכאב, איפה קיימת דריכות בגוף ,תחושות חום, קור, זרמים, נימולים, עקצוצים.

כולנו חשים את זה אבל אצל רובנו זה נמצא בקטגורית "שיחה ממתינה". זה כמו לומר לגוף שלנו "אחזור אליך מאוחר יותר כשיהיה לי זמן".

בהמשך הטיפול לומדים להכיר את התגובות האוטומטיות בגוף למצבים רגשיים (לחץ, מתח, כעס, פחד..). לדוגמא: כל פעם שאני כועסת הלסתות ננעלות. התגובה האוטומטית יוצרת בסופו של דבר כאב כרוני. המטרה להרחיב את מגוון התגובות כמו אפשרות לקבל סיטואציה, להתנגד לה, לא להגיב, רק להקשיב ולהכיל. בתחילה דרך הגוף ולאחר מכן יישום אפשרות התגובה במצבים יום יומיים.

מודעות לאיתותי הגוף מאפשרת קבלת אינפורמציה. אינפורמציה מקנה ידע והידע תורם לביטחון, רוגע ובריאות.